שומעים פונקציה
מוצר סוניפיקציה לחטיבה ולתיכון — לא חלק מתרגול א׳–ד׳. ככל ש‑f(x) גבוה יותר — הצליל גבוה יותר. מקשים: רווח = נגן/עצור, Tab לסליידרים.
מה באמת שומעים? ברוב המצבים זו סוניפיקציה: גובה f(x) מתורגם לגובה צליל (מיפוי לוגריתמי, 130–1046 הרץ) — הצליל מייצג את הגרף, הוא לא "קול הפונקציה". יוצא דופן: סינוס במצב טון‑אמיתי, שם התדירות של הגל היא באמת התדר הנשמע. כל צליל תמיד מסונכרן לנקודה שרצה על הגרף.
f(x)=
הסמן זז שמאל→ימין; הצליל עולה עם הגרף.
מקלדת על הגרף: חצים לנקודה, Home/End לקצוות, L לנקודת עניין, D לתיאור, רווח לסריקה. זה תיאור של הדגימה — לא קול הפונקציה.
מילון הצלילים:
🔔 נקישה = שורש (חציית ציר x)
🎢 צליל בורח לקצה ואז שקט = אסימפטוטה
🤫 שקט = מחוץ לתחום ההגדרה
⤴️ גובה צליל = ערך f(x)
שיעור האזנה מודרך
שיעור 1 / 1
משימות האזנה לדגימה שעל המסך: לזהות שורש / אסימפטוטה / שקט, או להשוות שני גרפים באוזן. זה תרגול האזנה — לא מבחן שמיעה ולא הוכחה ששומעים לומדים אלגברה.
🎧 נחש את הפונקציה באוזן
ניקוד: 0 · רצף: 0 · שיא: 0
האפליקציה מנגנת סוניפיקציה של פונקציה אקראית — בחרו מי מבין הארבע זה היה.
מקרא צליל: צליל גבוה = f(x) גבוה · צליל נמוך = f(x) נמוך/שלילי · שקט = הפונקציה לא מוגדרת שם (למשל √ מתחת ל‑0, או 1/x באפס). קליק קצר = חצייה של ציר ה‑x (שורש).